הדרך שלי
תנועה היא השפה שלי
תנועה, מאז ומעולם
מאז שאני זוכרת את עצמי, אני עושה משהו עם הגוף.
כילדה, חוגי התעמלות קרקע וקרקס.
כנערה, התנסיתי במלא סגנונות ריקוד: ג'אז, בלט, היפ־הופ וברייקדאנס.
וכאישה, במגוון רחב של סוגי תנועה וספורט: זומבה, פונקציונלי, כוח, קרוספיט, פילאטיס על כל גווניו, יוגה, אקרו־יוגה ועוד.
צ'ק־אין פנימי
עבורי, תנועה היא השפה שלי.
היא הדרך שלי להתחבר לעצמי, ואפילו לאלוהות שבתוכי.
דרך התנועה אני עושה צ'ק־אין פנימי ובודקת מה המצב שלי.
בזמן אימון אני מנהלת עם עצמי שיחות מוטיבציה אינסופיות,
ולומדת להרחיב את הגבולות של המחשבה ושל הגוף, שחשבתי שיש לי.
המאמנת שחיפשתי
ב־2019, במקביל לתואר במדעי החברה, הלכתי לקורס מדריכת סטודיו בווינגייט.
פשוט רציתי לדעת להתאמן בעצמי בצורה מקצועית, כי לא מצאתי מאמנת שתתאים את עצמה אליי.
כל המאמנים והמאמנות שפגשתי ניסו להתאים אותי לסרט מדידה, שמראש לא ביקשתי להיכרך סביבו.
השליחות
לתואר בעבודה סוציאלית הלכתי מתוך רצון לעזור לאנשים.
אבל כשהתחלתי לאמן, במקביל לעבודה כעובדת סוציאלית,
הבנתי שזו השליחות האמיתית שלי: לעזור לנשים בדרך שלי, ומתוך מה שלמדתי מהחיים.
להיות המאמנת שהייתה חסרה לי.
בעיטה לטוסיק
ואז הגיע ה־7 באוקטובר, ונתן לי בעיטה יפה לטוסיק המחוטב שלי 😉
החלטתי ללכת אחרי החלום עד הסוף: הפכתי לעצמאית ב־100%,
כדי לאמן נשים ולהעביר להן את האני־מאמין שלי בעולם הכושר והתנועה.
היום
היום אני בת 32, גרה בשדרות עם בעלי ושתי הכלבות שלנו.
ואני לא מפסיקה ללמוד, לחקור ולהתמקצע, ולהעשיר את ארגז הכלים שלי,
מתוך רצון עמוק להכיר את עצמי טוב יותר, ולהנגיש לך את כל מה שאני לומדת.
☀️ כל חוויית החיים שלי לימדה אותי להיות מאמנת רגישה וקשובה,
שמתאימה את האימון לאישה שמולה,
ולא מצפה ממנה להתאים את עצמה לאימון.
כן, יש גם תעודות
- תואר ראשון במדעי החברה · מכללת אשקלון
- תואר ראשון בעבודה סוציאלית · מכללת ספיר
- מאמנת כושר ומדריכת סטודיו מוסמכת · וינגייט
- מדריכת פילאטיס מזרן ומכשירים · סטודיו נעים
- הנחיית קבוצות: "אומנות החזקת המרחב" · בית הספר נתיב



